השתלת דיסק מלאכותי צווארי

בשנים האחרונות פותחה אלטרנטיבה ניתוחית, המאפשרת החדרת דיסק מלאכותי לחלל הדיסק במקום המשתל המוחדר בניתוח הדיסקטומיה הצווארית. עקב כך נמנע הקיבוע הבין-חולייתי ונשמרת התנועתיות המקורית בין החוליות. 

היתרון המשמעותי של ניתוח זה הוא הפוטנציאל שלו בהקטנת הסיכון להופעת שינויים ניווניים בדיסקים הסמוכים לאזור הניתוח. לכן ניתוח זה מוצע למטופלים צעירים יחסית, שאינם סובלים משינויים ניווניים מוקדמים בדיסקים הסמוכים לדיסק החולה. 

מהלך הניתוח והסיבוכים הפוטנציאליים הם זהים לאלו שפורטו לעיל בניתוח דיסקטומיה צווארית. 

מה קורה לאחר הניתוח?

לאחר תום ההליך הכירורגי, הצוואר מקובע בצווארון קשיח, שנשאר במשך שלושה שבועות לאחר הניתוח. המטופל מועבר להתאוששות, שם שוהה כשעתיים, לצורך התעוררות הדרגתית ובטוחה מהניתוח – ולאחר מכן מועבר למחלקה. משככי כאבים יינתנו במידת הצורך.

מיד לאחר הניתוח, המטופלים יכולים לרדת מהמיטה ולהתחיל ללכת. יום למחרת כבר ניתן לקום מהמיטה עצמאית ללא קושי ניכר. במרבית המקרים, המטופלים משוחררים לביתם יום לאחר הניתוח.

לאחר השחרור מבית החולים מומלץ שהמנותח ימנע ממאמצים והרמת משאות למשך ארבעה שבועות לאחר הניתוח. אם העור נסגר בתפרים או סיכות, הם יוסרו לאחר 10-12 יום בסניף קופת החולים, ולאחר מכן אין צורך בחבישה נוספת.

זמן ההתאוששות וחזרה לפעילות נע בין כשבועיים (במקרה של עבודה שלא דורשת מאמץ רב), לבין כחודשיים (לעבודה הדורשת מאמץ פיזי).

כחודש לאחר הניתוח יוזמן המטופל לבדיקה וביקורת על ידי המנתח. לרוב לאחר ביקורת זו מופנה המטופל לטיפול פיזיותרפי, לצורך השלמת השיקום וחזרה לפעילות שגרתית וספורטיבית.

מהם הסיכונים בניתוח?

למרות הפחד המושרש בציבור הרחב מניתוחים בעמוד השדרה הצווארי, ניתוח הדיסקטומיה הוא בטוח ומוצלח. החתך הניתוחי הוא קטן, והכאבים באזור הניתוח לרוב אינם קשים ונשלטים לרוב על ידי אופטלגין ו/או אקמול.

הסיבוך השכיח ביותר בעקבות ניתוח זה, הוא הופעת שינויים ניווניים בדיסקים הסמוכים לדיסק, העלולים לגרום לכאבי צוואר ו/או ללחץ על חוט השדרה ו/או שורשי העצבים. הסיבה להופעת שינויים אלו קשורה לקיבוע הכרוך בניתוח. שכיחות סיבוך זה עומדת על כ-30% לאורך 10 שנים, אך רק במיעוט המקרים הופעת שינויים תצריך ניתוח נוסף.

הסיבוכים השכיחים האחרים בניתוח זה הם קלים יחסית וכוללים:

  • כאבים ונוקשות שרירי הצוואר, שלרוב משתפרים עם הטיפול הפיזיותרפי.
  • נקב של מעטפת שק השדרה, היכול לגרום לדלף נוזל שדרה ולהתבטא בכאבי ראש, בחילה והקאות לאחר הניתוח. סיבוך זה מאובחן ומטופל לרוב במהלך הניתוח על ידי סגירת הקרע בדבק ביולוגי ועל ידי שכיבה במיטה למשך מספר ימים.
  • זיהום של פצע הניתוח הדורש טיפול אנטיביוטי.
  • פגיעה בשורש העצב הלחוץ במהלך הוצאת הדיסק הפרוץ, שעלולה להתבטא בנימול ו/או חולשה של חלק משרירי היד. חולשה זו היא לרוב הפיכה ומשתפרת בטווח של מספר שבועות בעזרת פיזיותרפיה.

סיבוכים קשים של הניתוח הם נדירים מאוד ויכולים להתבטא ב:

  • פגיעה בחוט השדרה.
  • פגיעה בכלי הדם הצוואריים.
  • פגיעה בוושט ו/או קנה הנשימה.