שאלות ותשובות

ניתוח גב קונבנציונלי (פתוח) דורש חשיפה ניתוחית נרחבת יחסית של החוליות, על מנת שהמנתח יוכל לבצע את התיקון הדרוש בעמוד השדרה. עקב כך על המנתח לנתק את שרירי הגב הנאחזים באותן חוליות, ולהרחיקם משדה הניתוח באמצעות מרחיבים ניתוחיים מיוחדים (תמונה 1). חשיפה ניתוחית זו כרוכה באובדן דם, ובגרימת נזק משמעותי למבנה שרירי הגב ותפקודם. מחקרים שחקרו את המבנה של שרירי הגב מצאו כי לשרירים אלו מבנה ייחודי, המאפשר להם לפעול כמייצבים של עמוד השדרה. מכאן שנזק הנגרם לשרירים אלו במהלך ניתוח פתוח עלול למנוע מהם לתפקד כמייצבים של חוליות סמוכות, ולתרום להופעת בעיות מאוחרות באזורים בעמוד השדרה, הסמוכים לאזור הניתוח (Adjacent level Degeneration).

הטכניקות הזעיר-פולשניות השונות מאפשרות להשיג את היעדים הניתוחיים בדיוק כמו בניתוח הפתוח, אך תוך הפחתה ניכרת בנזק הנגרם לשרירי הגב, על ידי שימוש בשלוש עקרונות:

• מיקום מדויק של חתך הניתוח על ידי שימוש באמצעי הדמיה תוך ניתוחיים.
• הימנעות מניתוק השרירים מחוליות עמוד השדרה.
• הקטנת הלחץ המופעל על רקמות השריר במהלך הניתוח על ידי המרחיבים הניתוחיים.

המעבר לטכניקות זעיר-פולשניות אינו ייחודי לניתוחי גב. בענפים כירורגיים רבים נערכים היום ניתוחים בשיטות לפרוסקופיות או אנדוסקופיות. מחקרים הוכיחו כי גם בתחומים כירורגיים אחרים ניתוחים אילו מאופיינים באובדן דם מינימאלי, אשפוז בתר-ניתוחי קצר וכאבים פחותים, וזאת בנוסף ליתרון הקוסמטי שבצלקת ניתוחית קטנה.

עד לא מזמן, רוב ניתוחי הגב היו בגישה הפתוחה. התקדמות משמעותית בפיתוח טכניקות, מכשור ניתוחי, מכשור מעקב בהדמיה (מערכות ניווט) ושתלים חדשים, הפכו את הגישה הזעיר-פולשנית לטכניקה ניתוחית בטוחה ומשמעותית לניתוחי עמוד שדרה. הגישה הזעיר פולשנית מאפשרת למנתח לבצע שחרור של מבנים עצביים בתעלת השדרה, לקבע, לייצב ולתקן עיוותים של עמוד השדרה.

להלן מקרים שניתן לנתח בגישה הזעיר-פולשנית:

• פריצת דיסק צווארי וגבי.
• היצרות תעלת השדרה (ספינל סטנוזיס).
• כאבי גב על רקע ניוון של הדיסק הבין-חולייתי.
• גלישת חוליה (ספונדילוליסטזיס).
• עקמת של עמוד השדרה על רקע שינויים ניווניים (סקוליוזיס).
• קיבוע שברים בחוליות עמוד השדרה כולל שברים אוסטאופורוטיים.
• זיהומים, טראומה (למשל שבר בעמוד השדרה), ובגידולים.

למרות האמור, חשוב לזכור! הטכניקה בה מבוצע הניתוח אינה מהות הכל, ובמקרים רבים הפתרון הכירורגי העדיף הוא עדיין ניתוח פתוח קונבנציונלי. לכן חשוב להיבדק ולקבל חוות דעת ממנתח שמיומן בביצוע ניתוחי גב בכל הטכניקות הקיימות – ולבקש ממנו שיפרט את היתרונות והחסרונות של כל אחת מהאופציות הניתוחיות.

• נזק מינימלי לשרירים ולרקמות הרכות באזור הניתוח.
• סיכוי קטן לזיהום לאחר הניתוח.
• במקרים רבים ניתן לבצע את הניתוח ולשחרר את המנותח לביתו באותו היום או בבוקר שלמחרת הניתוח.
• כמות אבדן הדם מזערית.
• רמת הכאב הבתר-ניתוחי קטנה, ולפיכך הצורך במשככי כאבים קטן.
• משך האשפוז מתקצר.
• יתרון אסתטי הודות למספר מצומצם של חתכים קטנים.
• זמן החלמה מהיר יותר וחזרה לפעילות סדירה מהר יותר.