קיבוע זעיר-פולשני בגישה אחורית

(MIS-TLIF)

טכניקה ניתוחית המאפשרת קיבוע של חוליות עמוד השדרה, תוך החדרת משתל בין-חולייתי קדמי וברגים אחוריים.

הניתוח מתבצע כולו דרך חתך גבי אחורי, והוא מהווה שכלול של ניתוח ה-TLIF הפתוח שצבר פופולריות רבה אצל מנתחי גב. בעוד שהניתוח הסטנדרטי מבוצע בגישה פתוחה דרך חתך מרכזי באורך של כ-10 ס"מ תוך ניתוק ודחיקת השרירים הפרא-ספינליים – הרי שבניתוח הזעיר-פולשני מבוצע חתך באורך 2.5 ס"מ, הממוקם בדיוק מעל אזור הדיסק הבין-חולייתי. שיטה זו מאפשרת למנתח ליצור מסדרון ניתוחי דרכו ניתן לבצע את הניתוח – באמצעות שימוש במרחיבים צינוריים בעלי קוטר עולה, העוברים דרך שרירי הגב ללא הצורך לנתקם מהחוליות.

המרחיבים הניתוחיים בהם נעשה שימוש בזמן הפעולה מקובעים לשולחן הניתוח, ולכן אינם מפעילים לחץ גבוה על הרקמה הסובבת אותם. דרך המרחיבים הצינוריים מבוצעת למינקטומיה של החוליה לצורך שחרור הלחץ על שק השדרה ושורשי העצבים, ולאחריו כריתה קדמית של הדיסק הפגוע. לאחר כריתת הדיסק מוחדר לאזור הדיסק משתל ייעודי, לצורך קיבוע ושחזור גובה הדיסק המקורי. בנוסף לכך, מוחדרים ברגים פדיקולריים לחוליות בטכניקה זעיר-פולשנית תחת הנחיית שיקוף , לצורך חיזוק הקיבוע.

מה קורה לאחר הניתוח?

לאחר תום ההליך הכירורגי, המטופל מועבר למחלקת התאוששות, ונשאר שם כשעתיים כדי לוודא התעוררות הדרגתית ובטוחה מהניתוח. לאחר מכן, המטופל מועבר למחלקה. משככי כאב יינתנו בהתאמה על פי הצורך.

מיד לאחר הניתוח, המטופל יכול לרדת מהמיטה ולהתחיל ללכת. יום למחרת כבר ניתן לקום מהמיטה עצמאית ללא קושי ניכר. במרבית המקרים, המטופל ישוחרר לביתו יום לאחר הניתוח.

לאחר השחרור מבית החולים מומלץ להימנע מהתכופפות מוגזמת, הרמת משאות או ישיבה ממושכת למשך ארבעה שבועות אחרי הניתוח. אם העור נסגר בתפרים או סיכות, הם יוצאו לאחר 10-12 יום בסניף קופת החולים, ולאחר מכן אין צורך בחבישה נוספת.

זמן ההתאוששות וחזרה לפעילות נע בין כשבועיים (במקרה של עבודה שלא דורשת מאמץ רב), לבין כחודשיים (לעבודה הדורשת מאמץ פיזי).

כחודש לאחר הניתוח יוזמן המטופל לבדיקה וביקורת על ידי המנתח. לאחר ביקורת זו לרוב יופנה המטופל לטיפול פיזיותרפי, לצורך השלמת השיקום וחזרה לפעילות שגרתית וספורטיבית.

מהם הסיכונים בניתוח?

למרות הפחד המושרש בציבור הרחב מניתוחי גב, ניתוח למינקטומיה הוא בטוח ומוצלח ביותר גם בהשוואה לניתוחים אורתופדיים.

הסיבוך האפשרי השכיח ביותר לאחר הניתוח הוא המשך של כאבי הגב ו/או הרגל, עקב היצרות שלא שוחררה בצורה מלאה.

סיבוכים נוספים שעשויים להופיע בשכיחות של 1-3% כוללים:

  • נקב של מעטפת שק השדרה, שיכול לגרום לדלף נוזל שדרה ולהתבטא בכאבי ראש, בחילה והקאות לאחר הניתוח. סיבוך זה מאובחן ומטופל לרוב במהלך הניתוח על ידי סגירת הקרע בדבק ביולוגי, ובאמצעות שכיבה במיטה למשך יממה נוספת לאחר הניתוח. במרבית המקרים, לסיבוך זה אין שום השפעה על התוצאות ארוכות הטווח של הניתוח.
  • זיהום של פצע הניתוח, סיבוך נדיר ביותר כאשר הניתוח מבוצע בשיטה הזעיר-פולשנית, ולרוב מטופל ביעילות באמצעות אנטיביוטיקה, וללא השפעה על תוצאות הניתוח.
  • סיבוכים קשים, כגון שיתוק ומוות דווחו בספרות הרפואית, אך הם נדירים ביותר ושכיחותם היא אחת לעשרות עד מאות אלפי ניתוחים.