טיפול בפריצת דיסק מותנית זעיר-פולשני

ניתוח זעיר-פולשני (ניתוח עמוד שדרה אנדוסקופי), נקרא כך מכיוון שהוא מתבצע דרך חתך קטן (אחד או יותר), שדרכו מוחדר אנדוסקופ או רטרקטור צינורי. הרטרקטור הצינורי מרחיב ומפריד את השרירים והרקמות הרכות משדה הניתוח באופן עדין והדרגתי, ומונע את הצורך לחתוך ולנתק את שרירי הגב מן החוליות.

כיצד הניתוח מבוצע?

הניתוח מתבצע דרך הצינור, על ידי שימוש במכשור מיוחד ובאמצעי ראייה מיקרוסקופיים. המיקרוסקופ הניתוחי בעזרתו מבוצע הניתוח נפוץ בתחומים כירורגיים רבים אחרים, ביניהם ניתוחי מוח ובניתוחים מיקרו-כירורגיים משחזרים. בטכניקה זו ניתן דרך חתך ניתוח קטן (כ-1.5 ס"מ), להיכנס אל תוך תעלת השדרה, ולנקות אותה מהדיסק הפרוץ הגורם ללחץ על שק השדרה ושורשי העצבים, ו/או להרחיבה במקרים של היצרות כרונית.

אופציה נוספת היא שימוש באנדוסקופ, צינור דק עם מקור אור ומצלמה. השימוש בו נפוץ גם בניתוחים אורתופדיים כמו ארתרוסקופיות של מפרק הברך או הכתף. האנדוסקופ מוחדר דרך חתך קטן וממוקם לפי הצורך. השימוש באנדוסקופ עם מצלמה מאפשר למנתח לעקוב אחר הניתוח על גבי צג טלוויזיה. ניתן להעביר מכשירים ניתוחיים זעירים דרך האנדוסקופ לשדה הניתוח. קוטרו הצר של האנדוסקופ מאפשר גישה ניתוחית לתוך התעלה השדרתית, ללא הצורך לבצע כריתה נרחבת של החוליה (הלמינה) לצורך מציאת הדיסק הפרוץ וכריתתו.

שתי השיטות הוכיחו יעילות דומה לזו המושגת בניתוח פתוח תוך מזעור החתך הניתוחי והכאב.

יש לציין שניתוח למינקטומיה בגישה זעיר-פולשנית הוא ניתוח מורכב ביותר, הדורש מיומנות גבוהה של המנתח ומתאים למקרים בהם ההיצרות ממוקמת באזור צר יחסית. במקרים של היצרות מפושטת במספר חוליות, ההליך בגישה הזעיר-פולשנית עלול שלא לספק שחרור מלא של שק השדרה. במקרים אלו הניתוח הפתוח עדיף.

מה קורה לאחר הניתוח?

לאחר תום ההליך הכירורגי, המטופל מועבר למחלקת התאוששות, ונשאר שם כשעתיים כדי לוודא התעוררות הדרגתית ובטוחה מהניתוח. לאחר מכן, המטופל מועבר למחלקה. משככי כאב יינתנו בהתאמה על פי הצורך.

מיד לאחר הניתוח, המטופל יכול לרדת מהמיטה ולהתחיל ללכת. יום למחרת כבר ניתן לקום מהמיטה עצמאית ללא קושי ניכר. במרבית המקרים, המטופל ישוחרר לביתו יום לאחר הניתוח.

לאחר השחרור מבית החולים מומלץ להימנע מהתכופפות מוגזמת, הרמת משאות או ישיבה ממושכת למשך ארבעה שבועות אחרי הניתוח. אם העור נסגר בתפרים או סיכות, הם יוצאו לאחר 10-12 יום בסניף קופת החולים, ולאחר מכן אין צורך בחבישה נוספת.

זמן ההתאוששות וחזרה לפעילות נע בין כשבועיים (במקרה של עבודה שלא דורשת מאמץ רב), לבין כחודשיים (לעבודה הדורשת מאמץ פיזי).

כחודש לאחר הניתוח יוזמן המטופל לבדיקה וביקורת על ידי המנתח. לאחר ביקורת זו לרוב יופנה המטופל לטיפול פיזיותרפי, לצורך השלמת השיקום וחזרה לפעילות שגרתית וספורטיבית.

מהם הסיכונים בניתוח?

למרות הפחד המושרש בציבור הרחב מניתוחי גב, ניתוח למינקטומיה הוא בטוח ומוצלח ביותר גם בהשוואה לניתוחים אורתופדיים.

הסיבוך האפשרי השכיח ביותר לאחר הניתוח הוא המשך של כאבי הגב ו/או הרגל, עקב היצרות שלא שוחררה בצורה מלאה.

סיבוכים נוספים שעשויים להופיע בשכיחות של 1-3% כוללים:

  • נקב של מעטפת שק השדרה, שיכול לגרום לדלף נוזל שדרה ולהתבטא בכאבי ראש, בחילה והקאות לאחר הניתוח. סיבוך זה מאובחן ומטופל לרוב במהלך הניתוח על ידי סגירת הקרע בדבק ביולוגי, ובאמצעות שכיבה במיטה למשך יממה נוספת לאחר הניתוח. במרבית המקרים, לסיבוך זה אין שום השפעה על התוצאות ארוכות הטווח של הניתוח.
  • זיהום של פצע הניתוח, סיבוך נדיר ביותר כאשר הניתוח מבוצע בשיטה הזעיר-פולשנית, ולרוב מטופל ביעילות באמצעות אנטיביוטיקה, וללא השפעה על תוצאות הניתוח.
  • סיבוכים קשים, כגון שיתוק ומוות דווחו בספרות הרפואית, אך הם נדירים ביותר ושכיחותם היא אחת לעשרות עד מאות אלפי ניתוחים.